»
»
עוד בנושא חשיפה:

צמצם - Aperture

החלק בעדשה שאחראי על קביעת גודל הפתח דרכו יכנס האור אל המצלמה נקרא בשפה המקצועית צמצם. ככל שפתח הצמצם הינו גדול יותר, כך כמות האור החודרת דרכו גדולה יותר בעת פתיחת התריס שבתוך המצלמה, וכך גם נקבל חשיפה גבוהה יותר של סרט הצילום או החיישן הדיגיטלי. הצמצם הוא למעשה מעין דיאפרגמה או תריס עגול המורכב ממספר עלים (בדרך כלל בין 3 ל-20) היוצרים מעגל. עלי הצמצם יכולים להתרחק אחד מן השני הוא להתקרב, ובכך לשנות את קוטר הפתח שבינהם.

תחנות צמצם - f-stops

גודלו של הצמצם נמדד ביחידות הנקראות תחנות צמצם (מספרי f או f-stops) המסודרות כך שמעבר מיחידה ליחידה מקטין או מגדיל את כמות האור הנכנסת בדיוק פי שניים. במצלמות מתקדמות ניתן לעיתים לקבל גם יחידות שהן פחות מיחידה אחת שלמה. יחידות ה-f מסומנות ברצף מן המספר הקטן ועד הגדול, והצלם יכול לבחור גודל צמצם הרצוי לו לצילום התמונה. במצלמות הישנות הייתה השליטה על גודל הצמצם מתבצעת מטבעת על גבי העדשה, אך במצלמות המודרניות נשלט גודל הצמצם מן המצלמה עצמה.

f-stops

תחנות צמצם על גבי עדשה במצלמה ישנה

 

השפעת הצמצם על התמונה

שינוי בגודל הצמצם משנה, כמובן, את כמות האור הנכנסת אל המצלמה. שינוי נוסף שחשוב להכיר הוא שככל שהצמצם סגור יותר, כך עומק השדה בתמונה יגדל. אפקט שלישי של צמצם סגור הוא ירידה בתופעת החשכת הפינות המופיעה לעיתים בעת שימוש בצמצם פתוח.